מצגת לגדעון ויתקון 26.2.14

40 %
60 %
Information about מצגת לגדעון ויתקון 26.2.14

Published on March 7, 2014

Author: yoniari

Source: slideshare.net

‫חלק א' – עיקרי ההשגה‬ ‫חלק ב' – הערות לתכנית‬

‫רני אידן, ראש המועצה האיזורית עמק חפר‬

‫מכמורת‬ ‫פולג‬ ‫כ – 51 ק"מ מקו החוף‬ ‫עומק מים כ – 051 מטר‬

‫איור 2א‬ ‫שקף 6‬ ‫איור 2ב‬

‫פני קרקעית הים‬ ‫גלי סנדימנטים )חול ים(‬ ‫אין גלישת קרקע‬ ‫יש הסעה בהשפעת הזרם‬ ‫אופק ‪A‬‬ ‫משטח יציב‬

‫עובי שכבת הסנדימנטים בין הקרקעית לבין אופק ‪A‬‬ ‫בין 03-02 מטר‬ ‫בין 54-03 מטר‬ ‫גז חופשי‬

‫גלי הסנדימנטים‬ ‫המוסעים בזרם‬ ‫אופק ‪ A‬מתון ויציב‬ ‫בסיס אופק ‪ A‬יציב‬ ‫מיקוד חתך משקף 4‬

‫‪ ‬על פי הנתונים המתקבלים מסקר זה קיימת‬ ‫שכבת סלע יציב עד לקו המערבי של תחום הסקר‬ ‫‪ ‬תיתכן יציבות מוגברת בין 51-31 ק"מ מהחוף‬ ‫‪ ‬אין גלישות קרקע יש גלי סנדימנטים המוסעים‬ ‫בזרם‬

‫‪ ‬הסקר בוחן את תא השטח בין מכמורת מצפון, פולג‬ ‫מדרום ומערבה עד לקו ה 51 ק"מ ומראה שאין בעיה‬ ‫לבסס מתקן ימי קבוע על שכבת סלע יציבה, לפחות‬ ‫51 ק"מ מקו החוף‬ ‫‪ ‬יתכן מאוד שסקר מורחב יצביע על אפשרות‬ ‫להרחקת המתקנים מעבר לקו ה 51 ק"מ מקו החוף‬ ‫‪ ‬מתכנני התמ"א הסתמכו על סקרים ישנים וחסרים‬ ‫במידע מלא. יתכן שהפירוש של גלי הסנדימנטים היה‬ ‫כשל גלישת קרקע המצביעה על חוסר יציבות גיאולוגי,‬ ‫אולם סקר זה שולל אפשרות זו‬ ‫‪ ‬מכרז שפורסם ע"י עורכי התכנית למיפוי בוטל.‬ ‫בפועל התקבלה החלטה ללא בדיקה ראויה ועל סמך‬ ‫ידיעות קודמות לא מלאות.‬

‫דוד בועז, ייזום ויעוץ עסקי בע"מ‬

‫התייחסות‬ ‫לחוו"ד הכלכלית‬ ‫של‬ ‫סדן-לובנטל‬ ‫בענין‬ ‫מיקום מתקני‬ ‫הטיפול בגז-הטבעי‬ ‫4102.2.62‬

‫•‬ ‫•‬ ‫מטרת המצגת‬ ‫מטרת המצגת‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫רקע כללי‬ ‫רקע כללי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הנחות היסוד של סדן-לובנטל‬ ‫הנחות היסוד של סדן-לובנטל‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ביקורת על חוו"ד סדן-לובנטל‬ ‫ביקורת על חוו"ד סדן-לובנטל‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫72‬

‫להציג את מסקנות הבדיקה שערכנו לגבי חוות הדעת הכלכלית‬ ‫שהגישו סדן-לובנטל למועצה הארצית בנובמבר 3102.‬ ‫חוות הדעת הכלכלית של סדן לובנטל קובעת כי מבחינת המשק הלאומי עדיף למקם ביבשה‬ ‫את מתקני הטיפול של גז טיבעי בהשוואה למיקומם בים.‬ ‫קיימת חשיבות גדולה לבחינה הכלכלית של חלופות הגז השונות לאור ההשפעות העצומות‬ ‫שיש לגז טבעי ולמתקן הטיפול בגז על הכלכלה והמשק הישראלי.‬ ‫כפי שנראה להלן, לא ניתן לקבל החלטה בדבר מיקום מתקן הטיפול בגז על-בסיס חוו"ד‬ ‫הכלכלית של סדן-לובנטל.‬ ‫82‬

‫סדן-לובנטל משמשים כיועצים הכלכליים של צוות התכנון של תמ"א 73/ח' לתשתיות‬ ‫הנדרשות לחיבור תגליות הגז הטבעי למערכת ההולכה הארצית.‬ ‫בנובמבר 3102 הגישו סדן-לובנטל חוו"ד כלכלית תחת הכותרת "מקצת השיקולים‬ ‫הכלכליים מנקודת הראות של המשק הלאומי של חלופות ההנגשה והקמת מתקן‬ ‫הטיפול בגז טבעי לצפון הארץ".‬ ‫חווה"ד של סדן-לובנטל השוותה בין החלופות הימית והיבשתית בשלושה היבטים:‬ ‫עלויות הקמה ישירות‬ ‫עלויות הנובעות מהסיכון מהשבתת אספקת הגז‬ ‫עלויות הנובעות מההבדל במשך תקופת ההקמה‬ ‫חווה"ד של סדן-לובנטל לא בחנה היבטים כלכליים חשובים כגון שימושי קרקע אלטרנטיביים,‬ ‫, היבטי סביבה, השקעות דחויות במתקנים ימיים ועוד.‬ ‫92‬

‫חוו"ד סדן-לובנטל בחנה רק שתי חלופות מתוך הארבע הנבחנות כיום ע"י המועצה הארצית‬ ‫)מתוך סה"כ 9 חלופות אפשריות(:‬ ‫חלופה מס' 3 - טיפול ביבשה והורדת לחתים במים רדודים.‬ ‫חלופה מס' 4 - טיפול חלקי בים רדוד וטיפול משלים ביבשה.‬ ‫חלופה מס' 7 - טיפול מרבי מים רדוד וטיפול משלים ביבשה.‬ ‫חלופה מס' 8 - טיפול מלא מים רדוד.‬ ‫חלופת הטיפול במים עמוקים לא נבחנה כלל ע"י חוו"ד סדן-לובנטל.‬ ‫מסקנת סדן-לובנטל היא שהחלופה היבשתית זולה ב-2.6 מיליארד שקלים מהחלופה הימית.‬ ‫03‬

‫9 הנחות היסוד העיקריות ששימשו את חוו"ד סדן-לובנטל‬ ‫האסמכתא להנחות היסוד‬ ‫הקמת החלופה היבשתית זולה מהחלופה הימית ב-6.3 מיליארד שקלים‬ ‫אסמכתא: חב' ‪PDI‬‬ ‫פונקציית הביקוש לגז הינה לינארית‬ ‫ללא אסמכתא‬ ‫המחיר הצפוי לגז - $5.6 ל- ‪MMBTU‬‬ ‫ללא אסמכתא‬ ‫במחיר כפול ממחיר הצפוי - הביקוש לגז ירד לאפס‬ ‫ללא אסמכתא‬ ‫סך הביקוש הצפוי לגז הינו 31 מיליארד מ"ק לשנה,‬ ‫שיתבטא ב-3 מיליארד דולר(‬ ‫ללא אסמכתא‬ ‫עודף המשתמש )צרכן( עומד על 5.1 מיליארד דולר‬ ‫נובע מהנחות 2 - 5‬ ‫ההסתברות להשבתה בגין תקלות שגרתיות:‬ ‫במתקן יבשתי - %4.2; במתקן ימי - %6.5‬ ‫הנזק לצרכנים מהשבתה שווה למכפלת ההסתברות להשבתה בעודף‬ ‫המשתמש: 291 מלש"ח לשנה, 2.2 מיליארד ש' ב-52 שנים‬ ‫משך ההקמה של מתקן ימי ארוך בשנה מזה של מתקן יבשתי,‬ ‫מכאן שהחלופה הימית יקרה יותר ב- 024 מלש"ח‬ ‫אסמכתא: ארגון ‪OREDA‬‬ ‫ללא אסמכתא‬ ‫ללא אסמכתא‬ ‫13‬

‫א. פער שגוי של עלויות ההקמה הישירות בין החלופה הימית ליבשתית‬ ‫סדן-לובנטל העריכו בחסר את עלויות ההקמה של החלופה היבשתית: מיליארד דולר במקום‬ ‫52.1 מיליארד דולר )כפי שקבעה חב' ‪.( PDI‬‬ ‫פער עלויות ההקמה עפ"י סדן-לובנטל נמצא בסתירה להערכת צוות התיכנון הקובע כי‬ ‫עלות ההקמה של החלופה היבשתית קרובה לעלות החלופה הימית )כולל עלויות הצנרת(.‬ ‫סדן-לובנטל לא התחשבו בעלויות נוספות משמעותיות למשק כגון השקעות חיוניות עתידיות‬ ‫במתקנים ימיים לשם תיפעול מאגרי הגז, ערך השימוש האלטרנטיבי בקרקע, הערך הכלכלי‬ ‫של פגיעה בערכי נוף וטבע ופריסה עתידית של אוכלוסייה ועוד.‬ ‫23‬

‫ב. חישוב שגוי של עלויות הנובעות מתקלות שגרתיות‬ ‫סדן-לובנטל קבעו כי לחלופה הימית סיכון הנובע מהסתברות גבוהה יותר להשבתה בגין‬ ‫תקלות שגרתיות, אשר תעלה לצרכנים 42.2 מיליארד שקלים.‬ ‫סדן-לובנטל טועים בכך שהניחו כי תקלה שגרתית תביא להשבתה מלאה של המתקן‬ ‫והתעלמו מקיומם של מנגנוני גיבוי מקובלים בענף כגון שימוש בתחליפי גז )מזוט או סולר(,‬ ‫הקמה מראש של יתירות במערכת, והגיבוי הקיים במתקן מקביל הקיים בדרום הארץ.‬ ‫קיימות חוות דעת מקצועיות לפיהן אין הבדל בהסתברות לתקלות שגרתיות בין מתקן ימי‬ ‫ליבשתי, בניגוד להנחה שבחוו"ד סדן-לובנטל.‬ ‫הקביעה של סדן לובנטל כי עודף המשתמש )הצרכן( של צריכת גז הינו 6 מיליארד שקלים –‬ ‫איננה מבוססת על אסמכתא כלשהי.‬ ‫ההנחה של סדן-לובנטל כי היקף הביקוש הצפוי לגז יגיע ל-31 ‪ BCM‬ממוצע שנתי בצפון הארץ‬ ‫בלבד, סותרת את תחזית הביקושים עד 0402 של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים‬ ‫לפיה כלל הביקוש הלאומי צפוי להיות 6.8 ‪ BCM‬בשנת 4102, ובממוצע על 6.71 ‪ BCM‬ב- 52‬ ‫שנים הקרובות.‬ ‫33‬

‫ג. הערכה שגויה של עלויות הנובעות מאיחור של שנה בהפעלה‬ ‫סדן-לובנטל קבעו כי הקמת החלופה הימית תארך שנה יותר מהקמתה של החלופה‬ ‫היבשתית ונתנו לפער זה ערך כלכלי של 024 מלש"ח המהווה עלות למשק.‬ ‫ההנחה זו אינה מבוססת על אסמכתא כלשהי וגורמים מקצועיים שונים סותרים הנחה זו.‬ ‫חישוב הערך הכלכלי של סדן-לובנטל לפער ההקמה שגוי: אין זה נכון להכפיל את עודף‬ ‫המשתמש בשער הניכיון לשם הערכת השווי הכלכלי של הדחייה בהקמה.‬ ‫כאמור לעיל, אין כל בסיס לקביעת עודף הצרכן ומכאן שהשימוש בעודף הצרכן כבסיס‬ ‫להערכת הנזק למשק הלאומי – איננו יכול להתקבל והוא מצוי בסתירה להערכות של‬ ‫תחזיות מבוססות של גורמים שונים ושל עמדות של גורמים מקצועיים בענף הגז.‬ ‫43‬

‫אין לקבל את המסקנה של סדן-לובנטל כי החלופה הימית יקרה ב-2.6 מיליארד שקלים, ולא‬ ‫ניתן לקבל על סמך חוות הדעת החלטה בעניין מתקן הטיפול, מהסיבות העיקריות הבאות:‬ ‫העלויות הישירות לפי סדן לובנטל של הקמת המתקן היבשתי - סותרות את נתוני צוות‬ ‫התכנון.‬ ‫תחזית הביקוש לגז לפי סדן-לובנטל סותרת באופן מהותי את תחזית משרד האנרגיה.‬ ‫ההנחות של סדן-לובנטל כי תקלה שגרתית תגרום להשבתה מלאה של המתקן וכי שורר‬ ‫פער בהסתברות לתקלות שגרתיות בין החלופה הימית לבין היבשתית - אינן מבוססות.‬ ‫אין כל אסמכתא כי הקמת החלופה הימית תארך שנה יותר מהקמת המתקן היבשתי.‬ ‫סדן-לובנטל פסחו על היבטים כלכליים חשובים גם במישור הישיר )שימושי קרקע‬ ‫אלטרנטיביים, עלויות צנרת יבשתית והשקעות עתידיות נדרשות( וגם במישור העקיף‬ ‫)ערכי טבע ונוף, פריסת אוכלוסיות ועוד(.‬ ‫למרות שהנושא לא נבחן על ידינו באופן כולל, נראה כי בחינה כלכלית מלאה של כלל‬ ‫החלופות, תוך מתן ביטוי מלא לכלל ההשקעות הצפויות לאורך חיי המתקן, תראה יתרון‬ ‫כלכלי מנקודת ראות המשק להקמת מתקן לטיפול בגז במים עמוקים על גבי אסדה צפה.‬ ‫53‬

‫עקרונות עיקריים הנדרשים לבחינת החלופות:‬ ‫הגדרת הדרישות מהמתקן לניקוי הגז, בעיקר מבחינת תפוקה ואמינות.‬ ‫הצגת כלל החלופות השקולות הקיימות מבחינת תפוקה ואמינות של ניקוי הגז )יבשה ובים(.‬ ‫השוואה בין החלופות מבחינת השקעות ישירות ועקיפות, הכנסות, עלויות התפעול ועקיפות.‬ ‫בחינת השפעות חיצוניות שיש לכל אחת מהחלופות הנבחנות ומקרי בוחן בעולם.‬ ‫השוואת החלופות בשיטת ה-‪) DCF‬היוון תזרים חופשי חזוי(.‬ ‫ניתוח הממצאים ברגישות לשינויים בעיקר בהיקף ההשקעה, בשער הניכיון, במשך ההקמה‬ ‫ובהיקף ההשפעות החיצוניות.‬ ‫יש להביא בחשבון את ההשקעות הידועות בתשתיות ומתקנים שיידרשו לאורך כל חיי‬ ‫הפרויקט כתוצאה מצרכים נוכחיים ומשינויים עתידיים במאפיינים ההנדסיים והפיזיים‬ ‫בתגליות הגז )לדוגמא: הקמת מדחסים ומתקני טיפול בראשי הבאר כתוצאה מירידת לחץ‬ ‫בבארות, צנרת הולכה וכו'( ועליות שימושי קרקע אלטרנטיביים, סביבה, בטיחות וכו'.‬ ‫63‬

‫תודה על ההקשבה‬ ‫תודה על ההקשבה‬ ‫73‬

‫דר' ישראל ברזילי‬ ‫3691- תואר ראשון )‪(.B.Sc‬בכימיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים;‬ ‫5691 – תואר שני )‪ (.M.Sc‬בכימיה אורגנית, האוניברסיטה העברית, ירושלים;‬ ‫2791 – תואר שלישי )‪ (.Ph.D‬בכימיה ביולוגית, האוניברסיטה העברית, ירושלים;‬ ‫4791-2791 – פוסטדוקטורט אצל:‪) Prof. H.G. Khorana, M.I.T., Massachusetts, USA‬פרס נובל‬ ‫8691(;‬ ‫8791-4791 – עמית מחקר במחלקה לכימיה ביולוגית, האוניברסיטה העברית, ירושלים;‬ ‫9791-8791 – כימאי ראשי, כצ"ט תעשיות, קרית-מלאכי;‬ ‫5891-9791 – מנהל מחלקת ביוכימיה, מקור כימיקלים, ירושלים;‬ ‫9891-5891 – מנהל מדעי, ביוכור, ירושלים;‬ ‫1002-9891 – מנהל האגף לחומרים מסוכנים, המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים;‬ ‫3991-0991 – חבר דירקטוריון, החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ;‬ ‫0102-0002 – חבר המועצה וחבר המנהלה של המוסד לבטיחות ולגיהות.‬ ‫1002 עד היום – יועץ סביבתי בנושאי חומרים מסוכנים, נושאי סביבה וכימיה לממשלה, לחברות‬ ‫ולציבור.‬ ‫מורה מבחוץ בטכניון בחיפה )4002-2002( באוניברסיטת חיפה )5002-3002( ובאוניברסיטת בן-‬ ‫גוריון )5002-2002(; מרצה בקביעות במוסד לבטיחות ולגיהות; במרכז הארצי ללימודי חומרים‬

‫עדיפות מוחלטת לטיפול ימי בגז הטבעי הג‬ ‫❁ הטיפול היבשתי בגז הטבעי הגלמי מחייב הנחת 4‬ ‫‪Carlsbad, NM‬‬ ‫למי‬ ‫❁‬ ‫❁‬ ‫❁‬ ‫❁‬ ‫❁‬ ‫קווי צנרת בקוטר "63 ובלחץ עבודה של 011 בר לשני‬ ‫מתקני טיפול ביבשה. אורך כל צינור – כ- 04 ק"מ.‬ ‫צנרות אלה ימוקמו בשני מסדרונות צנרת שבכל אחד‬ ‫מהם יהיו 11 צינורות חלקם הגדול בקרבה מסוכנת‬ ‫ביותר זה לזה.‬ ‫מסדרונות אלה יוקמו בקרבה רבה למקומות יישוב‬ ‫רבים וזאת תוך הסתמכות על תקן הולנדי שעודכן‬ ‫במולדתו אבל לא בישראל.‬ ‫התקן ההולנדי מאפשר קווי בניין בטווח של 54 מטר‬ ‫מצינור הגז. מדינת ישראל אימצה אותו באופן עיוור‬ ‫ו"בזכותו" מסרבת לבצע סקרי סיכונים לצנרת‬ ‫הטמונה.‬ ‫הטיפול היבשתי מחייב להקים תחנות הגפה חופיות‬ ‫בהן יהיה נשב )‪ (Vent‬לכל אחד מארבעת הצינורות.‬ ‫תחנות אלה מהוות סיכון בלתי סביר לסביבתן.‬ ‫הטיפול היבשתי מחייב הקמת שני מתקני טיפול‬ ‫בעומק היבשה. מתקנים אלה מהווים סיכון בלתי סביר‬ ‫לסביבתם על פי קריטריונים המקובלים אפילו בהולנד,‬ ‫אבל לא בישראל.‬ ‫כל זאת יכול להיחסך למוסדות התכנון,‬ ‫לבעלי הזכיון ובעיקר לתושבים ברגע‬ ‫שתתקבל ההחלטה הכה מתבקשת על‬ ‫‪Carlsbad, NM‬‬ ‫‪Abilene, TX‬‬

‫מדוע לא ניתן להסתמך על התכנית המוצעת‬ ‫?‬ ‫❁ לפחות בכל האמור בנושאים‬ ‫אותם בחנתי עשו לעצמם‬ ‫עורכי התכנית עבודה קלה ולא‬ ‫בחנו מקצועית ולעומק את‬ ‫הבעיות הבטיחותיות‬ ‫והסביבתיות הכרוכות בהקמה‬ ‫ובתפעול של פרויקט בעל‬ ‫השלכות כה חמורות.‬ ‫❁ לכן לא ניתן להסתפק‬ ‫ולהסתמך רק על העבודה‬ ‫המוצגת בתכנית המוצעת‬ ‫ולאפשר, על סמך החומר‬ ‫שהוגש, ביצוע של פרויקט כה‬ ‫מורכב של הטמנת צנרת,‬ ‫הזרמת גז טבעי בלחצים‬ ‫והספקים כה גבוהים, הקמה‬ ‫והפעלה של תחנות הגפה‬ ‫.‪San Bruno, CA‬‬

‫בחינת והערכת סיכונים ומרחקי הפרדה‬ ‫❁ במסגרת עבודתי בחנתי לעומק את רמת‬ ‫הסיכון הנובעת לאוכלוסיה ולסביבה‬ ‫מכל אחד ממרכיבי המערכת:‬ ‫מהצנרת הטמונה;‬ ‫מהצנרת הגלויה במתקן הטיפול היבשתי;‬ ‫‪Qingdao, China‬‬ ‫מהנשבים בתחנת ההגפה החופית ובמתקן הטיפול.‬ ‫❁ בחינה זו נעשתה הן במקרים בהם לא עסקו כלל עורכי התכנית בנושא,‬ ‫והן במקרים שהם עשו זאת, כאמור לעיל לא בצורה מקצועית ולא כפי‬ ‫שמקובל במדינות המתקדמות בעולם, לרבות בהולנד.‬ ‫❁ לכן, כל תהליכי קבלת ההחלטות בתכנית המוצעת לגבי מרחקי ההפרדה‬ ‫השונים, לחלקי המערכת השונים, נעשו באופן חסר או שלא נעשו כלל.‬

‫צ נ ר ת ת ת – ק ר ק ע י ת א ו " א י ן ח כ ם כ ב ע ל נ ס י ו ן"‬ ‫❁ כאן ייבחנו התיאוריות ההולנדיות על רקע הנסיון‬ ‫המר של עשרות אירועים שקרו במערכות הולכת גז‬ ‫טבעי בעולם.‬ ‫‪Ghislenghien, Belgium‬‬ ‫❁ בחינה זו תעיד על הפער העצום בין מרחקי ההפרדה‬ ‫של התקן ההולנדי לעומת התוצאות בשטח.‬ ‫❁ על כך עוד נוסיף שהאירועים הנסקרים קרו )פרט למקרה אחד( בצינור‬ ‫יחיד שהוליך גז טבעי מטוהר ושבכולם לחצי עבודה היו נמוכים‬ ‫משמעותית מהלחץ המתוכנן בצנרת המוצעת.‬ ‫❁ על כך נוסיף עוד שבתכנית המוצעת מדובר על הזרמת גז טבעי גלמי‬ ‫שמכיל לחות ואי-נקיונות – גורמים הידועים כמזרזים משמעותית הליכי‬ ‫קורוזיה פנימית בצנרת.‬ ‫❁ ועל כך נוסיף עוד שבתכנית המוצעת מדובר על מסדרון ייחודי צפוף‬ ‫של צנרת שמכיל 2 צינורות של גז טבעי גלמי; צינור אחד של גז טבעי‬ ‫מטוהר; 2 צינורות של קונדנסט; 2 צינורות של ‪ MEG‬ו-2 צינורות של מי-‬ ‫תהליך – ארבעת האחרונים בעלי פוטנציאל גבוה של זיהום מקורות מים.‬ ‫על כל אלה לא נמצא מילה בתכנית המוצעת.‬

‫השטח‬ ‫שנשרף‬ (2‫) מ‬ 6,500 9,000 46,000 — 55,850 20,800 40,500 60,000 29,700 38,200 23,000 48,600 104,000 47,000 162,000 ‫רוחב‬ ‫השטח‬ ‫השרוף‬ ('‫) מ‬ 182 47E,52W 242* 124* 150 125 227* 324 152 110 171* 249* 270 244* 200 ‫אורך‬ ‫השטח‬ ‫השרוף‬ ('‫) מ‬ 182 N 91 242* 124* 318 213 227* 335 213 442 171* 249* 425 244* 300 ‫לחץ‬ ‫קוטר‬ ‫) באר‬ (") ( ‫האירוע‬ 32.9 12.76 55.5 14 54.1 20 57.7 20 54.6 24 50.5 30 56 30 69.4 30 69.7 30 71.4 30 66.5 36 67.89 36 68.2 36 68.95 36 69.07 36 Farmington Houston Cartwright Hudson Natchitoches Bealeton Monroe Lancaster Beaumont Jackson Ignace Lowther Edison Latchford Potter ‫צנרת‬ –‫ת ת‬ ‫קרקעית‬ ‫או‬ ‫"א י ן ח כ‬ ‫ם כבעל‬ "‫נ ס י ו ן‬

Place Diameter (") Pressure (Bar) Crater (m) (LxWxD) Cartwright, Louisiana, USA 20 54.1 13.7x 7.6 x3.1 Hudson, Iowa, USA 20 57.7 19.5x 15 x2.75 Cardinal, Ontario, Canada 20 63.4 17.8x 9 x2.7 Bushland, Texas, USA 24 52.5 27.4x 18.3 x4.6 Natchitoches, Louisiana, USA 24 54.6 23x9x4.5 Viola, Illinois,USA 24 55 ?x 12 x7.6 Eaton, Colorado, USA 24 ? 305x 15 x6 Plessa, Brandenburg, Germany 24.4 48 80 m³ of earth blown Erlangen-Eltersdorf, Germany 27.56 67.5 15 radius X 6 San Bruno, California, USA 30 26.6 51x 8 x12 Carlsbad, New Mexico, USA 30 47 26x 14 x6 Baeleton, Virginia, USA 30 50.5 36x 11 x2.1 Monroe, Louisiana, USA 30 56 30x 9.1 x7.6 Cochrane, Ontario, Canada 30 63.1 49x 33 x5 Lancaster, Kentucky, USA 30 69.4 152x 9.1 x1.8 Beaumont, Kentucky, USA 30 69.7 27.5x 11.6x3.7 Jackson, Louisiana,USA 30 71.4 27.5x 7.6 x3 Norbert, Manitoba, Canada 34 50 17x 13.5 x5 Palaceknowe, Moffat, Scotland 36 48 10x 10 x4 Ignace, Ontario, Canada 36 66.5 17x 17 x3 Edison, New Jersey, USA 36 68.2 43x 20 x4.3 Potter, Ontario, Canada 36 69 56x 13.6 x4.5 Latchford, Ontario, Canada 36 69 36x 16 x2-4 Ghislenghien, Belgium 39.4 60 9x 9 x3.5 Rapid City, Manitoba, Canada* 36/42 61 51x 23 x5 ‫* בקיעת צינור "24 בשעה 24:50 , הצתה מהירה של ענן הגז לאחר הכשל שהובילה בשעה‬ .‫43:60 לבקיעה של צינור "63 קרוב. אין בידי פרטים על המרחק בין שני הצינורות שקרסו‬ ‫צנרת‬ ‫ת ת-ק רקע י‬ ‫ת או‬ ‫"א י ן ח כ ם‬ ‫כבעל‬ "‫נ ס י ו ן‬

‫מתקן הטיפול היבשתי‬ ‫❁ הערכת הסיכונים שבוצעה על ידי עורכי התכנית‬ ‫נעשתה על פי הנחיות תמ"א 73/ח' )חור בקוטר‬ ‫של "1( הנחיות שאינן תואמות את הנחיות הספר‬ ‫הסגול של ה- ‪TNO‬‬ ‫ההולנדי:‬ ‫יש לציין‬ ‫שהנחיות אלה‬ ‫התקבלו בניגוד‬ ‫לדעתו של היועץ לחומרים מסוכנים של תמ"א‬ ‫73/ח'.‬ ‫❁ כתוצאה מכך טווחי הסיכון המתקבלים אינם‬ ‫מתאימים לתרחישי הייחוס המקובלים בעולם‬ ‫והם, מדרך הטבע, אינם משקפים את רמת‬ ‫הסיכון הריאלית שנובעת ממתקן הטיפול‬ ‫היבשתי.‬ ‫‪Taegu City , S. Korea‬‬ ‫‪Graveneck , Germany‬‬ ‫‪Cleburne, TX‬‬

‫נישוב בשעת חירום‬ ‫❁ הערכת הסיכונים שבוצעה על ידי עורכי‬ ‫התכנית נעשתה על פי הנחיות תמ"א 73/ח'‬ ‫– הנחיות שמביאות לתוצאה שקובעת כי‬ ‫גם במקרה של נישוב בשעת חירום, אין כל‬ ‫סכנה של הצטברות מתאן בריכוזים‬ ‫מסוכנים על פני הקרקע.‬ ‫❁ ההנחות הפיזיקליות שעומדות מאחורי‬ ‫ההנחיות דלעיל מוטעות ביסודן והערכת‬ ‫סיכונים שכן מתחשבת בתהליכים‬ ‫הפיזיקליים ששולטים בהתנהגות הגז עם‬ ‫שחרורו מהצינור מביאה לתוצאות שונות‬ ‫לחלוטין.‬ ‫‪Ghislenghien, Belgium‬‬

‫ולסיכום‬ ‫❁ כאמור לעיל ניתן לחסוך את כל‬ ‫התסבוכות על ידי החלטה‬ ‫אמיצה שתקבע כי כל הטיפול‬ ‫בגז הגלמי ייעשה בים.‬ ‫❁ יחד עם זאת, באם‬ ‫החוקר/המועצה הארצית‬ ‫יתעקשו על המשך קידום‬ ‫האופציה היבשתית, ניתן יהיה‬ ‫לשקול זאת רק לאחר בחינת‬ ‫הסיכונים השונים שנובעים‬ ‫מהתכנית המוצעת על ידי חברה‬ ‫בין-לאומית רבת מוניטין,‬ ‫שתבחן את הפרויקט המוצע על‬ ‫כל היבטיו ועל סמך מסקנותיה‬ ‫ניתן יהיה להיווכח באם יש‬ ‫לאופציה היבשתית סיכוי כל‬ ‫שהוא להתממש.‬

‫חברת ספייק מומחי ביטחון בע"מ יועצים‬ ‫ביטחוניים למתקני תשתיות‬ ‫אלוף )מיל'( מיכה רם מפקד חיל הים‬ ‫לשעבר, יו"ר החברה‬

‫• מתקן יבשתי לטיפול בגז טבעי הינו מתקן‬ ‫אסטרטגי רגיש ורב סיכונים.‬ ‫• מתקן יבשתי לטיפול בגז טבעי יהווה יעד‬ ‫אסטרטגי לפגיעה ע"י מדינות אויב ו/או ארגוני‬ ‫טרור ותהיה חשיבות עליונה למיקום המתקן‬ ‫באתר בעל הפוטנציאל הנמוך ביותר לפגיעה‬ ‫באנשים ותשתיות‬ ‫• בשטח המתקן ומערך הצנרת סביבו צפוי מצבור‬ ‫גדול של גז וחומרים דליקים אחרים.‬

‫• ירי תלול מסלול כולל מרגמות ורקטות משטחי‬ ‫הגדה‬ ‫• חדירת מחבלים והנחת מטענים / רכב ממולכד‬ ‫במתקן‬ ‫• טילי ק"ק לבנון סוריה אירן המכוונים למתקני‬ ‫תשתית אסטרטגיים בישראל‬ ‫• חבלה ברצועת הצנרת שיכולה להביא לידי פגיעה‬ ‫רחבת היקף וחציית המדינה במותניים הצרות‬

‫עמק חפר‬ ‫מתקן טיפול בגז טבעי‬ ‫המיקום המתוכנן של המתקן‬ ‫71 ק"מ‬ ‫6 ק"מ‬ ‫מט"ש מרץ‬

‫• מתקני הגז בים עליהם יש להגן ממוקמים עד‬ ‫לטווח של כ 051 ק"מ מקו החוף כוללים אסדות‬ ‫וצנרת עד הכניסה לחוף‬ ‫• חיל הים ערוך להגן על המתקנים בים‬ ‫• הנזק הסביבתי כתוצאה מפגיעה במתקן בים , קטן‬ ‫מאוד יחסית למתקן ביבשה‬

‫• מתקן ימי מאפשר שמירה על שטח סטרילי נרחב‬ ‫וכן אופק אבטחה גדול‬ ‫• באזור מכמורת מתקיימת פעילות ימית של בית‬ ‫הספר הימי וכלי שייט פרטיים בטווחים של עד כ –‬ ‫7-5 מייל מהחוף‬ ‫• ככל שהמתקן יורחק מהחוף יאותרו האיומים‬ ‫מוקדם יותר ותתאפשר תגובה יעילה יותר‬ ‫• היכולת למנוע פיגוע חבלני במתקן ימי עדיפה על‬ ‫פני מתקן יבשתי‬

‫• היכולת לביצוע חבלה במתקן ימי נמוכה מיכולות‬ ‫החבלה במתקן יבשתי‬ ‫• ירי תלול מסלול , רקטות למיניהם מהווים איום קל‬ ‫יותר ככל שהטווח גדול יותר‬ ‫• מתקן צף המעוגן בעוגן משנה את מיקומו ע"פ‬ ‫כיווני הרוח ולכן סיכוי הפגיעה של טילים מונחי ‪GPS‬‬ ‫הינם נמוכים יותר‬ ‫• הנזקים ואובדן חיי אדם כתוצאה מפגיעה במתקן‬ ‫המוצב בים קטנים בהרבה מפגיעה במתקן המוצב‬ ‫בלב אוכלוסיה‬

‫• עדיפות ברורה למיקום המתקנים בים רחוק‬ ‫ככל שניתן מהחוף‬ ‫• המרחב הימי נמצא תחת מטרית ההגנה של‬ ‫חיל הים‬ ‫• הימנעות מהקמת מתקן אסטרטגי נוסף ביבשה‬ ‫מפחיתה סיכונים‬ ‫• ההחלטה להקמת מתקן הגז באתר מט"ש‬ ‫מרץ , הינה החלטה המסכנת שלא לצורך‬ ‫אוכלוסיה ותשתית‬

‫זוסיה רז, יועץ עצמאי לתעשיית הנפט‬ ‫ואיכות סביבה‬

‫‪ ‬הפרדת הקונדנסט מהגז מתבצעת בעת‬ ‫הפרדת הנוזלים מהגז‬ ‫‪ ‬לאחר הפרדת הנוזלים מהגז, מופרד‬ ‫הקונדנסט מהנוזלים האחרים‬ ‫‪ ‬לא ניתן ניתן להפריד את הקונדנסט בנפרד‬ ‫ואת המים והמאג בנפרד‬ ‫‪ ‬מיקום הפרדת הנוזלים בים יאפשר שינוע של‬ ‫כל נוזל בדרך קצרה ויעילה ליעדו )מים לפינוי,‬ ‫מאג חזרה לבאר, קונדנסט ללקוח(‬

‫‪ ‬מה זה קונדנסט וממה הוא מורכב‬ ‫‪ ‬מה השימושים שלו‬ ‫‪ ‬הקונדנסט הינו חומר המתנהג כמרכיב‬ ‫של בנזין‬ ‫‪ ‬אגירה ושינוע‬ ‫‪ ‬הקונדנסט חומר נדיף ואינו מתנהג כנפט‬ ‫גולמי‬

‫‪ ‬לבית הזיקוק יש את האמצעים לטפל‬ ‫בקונדנסט‬ ‫‪ ‬ניתן לאגור את הקונדנסט במתקן הטיפול‬ ‫הימי ולשנע אותו בצנרת או מיכלית ‪FSO‬‬ ‫‪ ‬בידי המפיק קיימים לקוחות פוטנציאליים‬ ‫רבים, מצב המאפשר רווחיות וגמישות בתפעול‬ ‫שיכול למנוע בעיות תפעול שותפות‬

‫‪ ‬דליפה של קונדנסט מצנרת יבשתית מהווה‬ ‫סיכון חמור למי התהום שיתכן ויהיה בלתי הפיך‬ ‫‪ ‬הקונדנסט, המשמש ליצור בנזין, הינו חומר‬ ‫נפיץ בעל פחמימנים קלים, אגירתו במיכלים‬ ‫ושינועו במיכליות או בצנרת למקומות מיותרים,‬ ‫מהווים איום בטיחותי חמור ומיותר‬ ‫‪ ‬אגירה ושינוע הקונדנסט ביבשה מצריכה‬ ‫הלאמת אדמות חקלאיות בהיקפים גדולים‬ ‫וללא צורך‬

‫‪ ‬בתקלה ודליפה במתקן הטיפול או באמצעי‬ ‫השינוע ישפך הקונדסט לים‬ ‫‪ ‬קימת סכנה לחי ולצומח כתוצאה משפיכת‬ ‫הקונדנסט לים ויצירת כתם, אולם -‬ ‫‪ ‬הקונדנסט נדיף מטבעו ומתכלה וניתן‬ ‫להשתלט על אירוע שפיכה באמצעים מוכרים‬ ‫ולמנוע נזק סביבתי משמעותי‬ ‫‪ ‬ככל שיורחקו מתקני הטיפול מהחוף הסבירות‬ ‫לנזק סביבתי משמעותי קטנה‬

‫טיפול בעזרת דיספרסנטים‬ ‫טיפול באיסוף ע"י בום‬

‫‪ ‬הפרדה אחסון ואגירה בים הינה החלופה‬ ‫העדיפה שבגינה ניתן לצמצם סכנות‬ ‫בטיחותיות, סביבתיות וביטחוניות‬ ‫‪ ‬הפרדת הקונדנסט ופינויו מהמתקן הימי, חייב‬ ‫להיות כלכלי יותר וגם מותיר גמישות מסחרית‬ ‫הכרחית‬ ‫‪ ‬בים ניתן למנוע ולמזער נזקים סביבתיים‬ ‫הפרדה, אחסנה או שינוע של הקונדנסט‬ ‫ביבשה מהווה סכנה מיותרת וחסרת הגיון‬ ‫תפעולי, סביבתי, כלכלי, בטיחותי‬

‫עו"ד ענת בירן, עו"ד גליה בן שוהם‬ ‫ענת בירן משרד עורכי דין‬

‫אלדד שלם,‬ ‫סגן ומ"מ ראש המועצה האיזורית עמק חפר‬

‫גלית עוזיאל,‬ ‫מנהלת המחלקה לתכנון ולבנין עיר‬ ‫המועצה האיזורית עמק חפר‬

‫לשם הזהירות, במידה ולא תתקבל‬ ‫ההשגה מוגשת התייחסות פרטנית‬ ‫להוראות מסוימות בתכנית. יובהר כי‬ ‫המועצה האזורית עמק- חפר מתנגדת‬ ‫לתכנית במתכונתה הנוכחית ודורשת כי‬ ‫התכנית תקבע, כבר בשלב זה כי‬ ‫הטיפול בגז הטבעי יבוצע בים‬ ‫ואל היבשה יוזרם גז יבש ונקי בלבד.‬ ‫אין לראות בהתייחסות מפורטת זו‬ ‫שלהלן, כעמדת המשיגה לתכנית.‬

‫נדרש תאום תשתיות מלא בחטיבת הקרקע‬ ‫שבין כביש 4, עבור כביש 2 ומערבה עד הים‬ ‫•‬ ‫עמק- חפר רוויה בתשתיות ארציות רבות משמעות לכלל מדינת ישראל. נדרשת‬ ‫ראייה כוללת שתאפשר שימוש יעיל בקרקע, תאום מלא בין כל הגורמים‬ ‫העוסקים בתכניות השונות, תאום לוחות זמנים לביצוע התשתיות.‬ ‫יש לבחון את התמ"אות והתת"לים לענין השתלבותן זו בזו והשלכותיהן זו על זו.‬ ‫השפעתן על הסביבה המיושבת והאקולוגית.‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫תמא/43/2/2 להתפלה‬ ‫תמא/73 ח' לגז ) מופקדת(‬ ‫תת" ל/13 לכביש מס' 2 ) מופקדת(‬ ‫תתל/6,3/9 לכביש 9 ) מופקדת(‬ ‫קוי חשמל 161 ‪KV‬‬ ‫תתל/81 לחישמול הרכבת‬ ‫תת" ל/34 ) בהכנה( לכביש 4‬ ‫קו ק. צ. א. א לאורך המסילה‬ ‫מר/ מח/ רשגז/ ח/ ע/12 חלוקת גז לרישוי קוי " מקורות" מערביים‬ ‫•‬ ‫תיאום התשתיות נדרש על- מנת לבחון השתלבותן זב"ז והשפעתן זע"ז ועל‬ ‫הסביבה:‬ ‫א. נדרשת יצירת קומפילציה של כל יעודי הקרקע בתמ"אות ובתת"לים וכן‬ ‫קומפילציה על רקע יעודי קרקע מאושרים ברמה המקומית, וכן על גבי תצ"א‬ ‫שתכלול גושים וחלקות‬ ‫ב. נדרשת יצירת תשריט תאום תשתיות מלא של כל התת"לים והתמ"אות, בין היתר‬ ‫יפורטו דרכי גישה ואתרי התארגנות‬ ‫ג. נדרש תאום שלבי ביצוע ותאום לוחות זמנים לעבודה בשטח ולמיקום אתרי‬ ‫התארגנות והנגישות אליהם. עבודות אלו יעכבו ויטרידו תנועה ארצית, אזורית‬ ‫מקומית ומערכת הסעת תלמידים . כמו- כן יטרידו את התושבים והתלמידים‬ ‫בסביבה למשך שנים ארוכות ברעש, תנועה, זיהום אויר ועוד. חפירות ומילוי‬ ‫חוזרים ונשנים לכל ביצוע תשתית.‬

‫קומפילציה סכימתית של תשתיות, שהוכנה ע"י מינהל‬ ‫התכנון על פי בקשה מיוחדת של מ. א. עמק- חפר‬

‫התמ"א פוגעת ודורסת יעוד קרקע קיים ל"מתקני טיהור‬ ‫ומאגר קולחין" של המועצה האזורית עמק- חפר,‬ ‫תשתיות ודרכים חקלאיות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫התכנית פוגעת ומבטלת חלקים מהותיים מיעוד קרקע מאושר ל"מתקני‬ ‫טיהור ומאגר קולחין" שהופקע ונרשם ע"ש המועצה האזורית עמק- חפר.‬ ‫קוי הבניין המתוכננים מגבילים את יתר מתקני המועצה, הסובבים את‬ ‫מתקן הקבלה המתוכנן.‬ ‫התכנית איננה נותנת את הדעת לצורך הבסיסי בהמשך קיומן והפעלתן‬ ‫של מערכות לשם הפעילות השוטפת במועצה האזורית להשבת המים‬ ‫) קולחין(, ההשקייה בעמק- חפר, אגירת מים וטיהור שפכים ) נוסף‬ ‫לטיהור שפכים במתקן נתניה(. המאגר חיוני להמשך תפעול המטב"ח,‬ ‫לשרות המערכת החקלאית הגדולה באזור.‬ ‫פגיעה בתשתיות צנרת גדולות וכבדות למים שפירים לקולחין ולביוב ,‬ ‫מאגרים, תחנות שאיבה, סינון והכלרה, בארות חקלאיות ובארות מי‬ ‫שתייה.‬ ‫התמ"א מתעלמת לחלוטין מן הפגיעה ואיננה מציגה פתרונות או מיזעור‬ ‫לפגיעה משמעותית זו, כגון הסטת מתקן הקבלה צפונה מעט אל מחוץ‬ ‫למתקני המט"ש והמאגר או תכנון מאגר חלופי שהכרחי לתפעול‬ ‫המטב"ח. מתעלמת ממשרדי אגודת המים בהם שוהים עובדים‬ ‫ומתקיימות הדרכות לסטודנטים, לתלמידים ואח'.‬ ‫פגיעה בנגישות הקיימת למתקני אגודת המים "אפיקי עמק-‬ ‫חפר", טיהור שפכים ועוד.‬ ‫פגיעה בדרכים חקלאיות המובילות לשטחים חקלאיים של‬ ‫הישובים.‬

‫מיקום ואיתור נקודתי לתחנת הקבלה ב"מרץ"‬ ‫ושילוב תכניות מקומיות בהכנה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הסטת מתקן הקבלה צפונה מעט אל מחוץ למתקני המט"ש והמאגר או תכנון מאגר‬ ‫חלופי שהכרחי לתפעול המטב"ח.‬ ‫הכללה בקו הכחול של התמ"א - יעודי קרקע והוראות שתי תכניות בהכנה , שנדונו‬ ‫בישיבת היגוי מחוזית: א. דרך הגישה הקיימת בשטח למט"ש מרץ עח/ /2‬ ‫321‬ ‫ב. תכנית מפורטת ל"מרכז אגרואקולוגי" בגבולות היעוד‬ ‫הקיים ל"מתקני טיהור ומאגר קולחין" עח/ /1‬ ‫321‬ ‫שינוי תוואי הצנרת היוצאת ממתקן מרץ‬ ‫וחיסכון בקרקע‬ ‫התכנית קובעת כי תוואי הצנרת ממשיך ממתחם מרץ עד מגל ועובר בין קיבוץ‬ ‫המעפיל ואמץ ומשם עולה לכביש 185 בצמידות לאחיטוב.‬ ‫אין כל הגיון ביצירת תוואי נוסף ויש להחזיר את הצנרת ממרץ צפונה באותו‬ ‫התואי אל כביש 9 ובכך למנוע פגיעה בחלקות א' במושב אמץ, פגיעה בבריכות‬ ‫דגים של המעפיל, במוביל הארצי ותרחיק את הצנרת מהישובים. במפגש עם כביש 9‬ ‫תמשיך מזרחה על תואי הכביש.‬

‫הטמעה בתמ"א לתכניות בהכנה‬ ‫עח/ /2 , עח/ /1‬ ‫321‬ ‫321‬

‫יש לשנות תוואי הצנרת היוצאת ממתקן מרץ, על רקע‬ ‫תמ"מ/3/12‬ ‫חסרה הצגת הקו הכחול, הכולל את חוף הים,‬ ‫בתכניות מתאר ארציות, מחוזיות, ובתרשימי הסביבה‬ ‫כביש 9‬ ‫מרץ‬ ‫נדרשת החזרת‬ ‫הצנרת ממרץ‬ ‫-צפונה לכביש 9‬

‫לתכנית יצורף נספח תנועה כחלק בלתי נפרד ממנה, שיתייחס‬ ‫לנגישות למתקן הקבלה במרץ וחיבור בטיחותי מכביש 185‬ ‫לנגישות לתחנה הגזית מצפון למכמורת‬ ‫ולאתרי ההתארגנות במערך הכניסה מהים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫כביש 185 מסוכן, לאורכו ארעו תאונות רבות. בעיות נסיעה קשות בשעות‬ ‫היום והלילה. ריבוי רכב כבד וכלים חקלאיים וכן הסעות תלמידים‬ ‫מובילים לבעיות תנועה חמורות בצמתים ומקיימים רקע משמעותי חמור‬ ‫לתאונת אסון - עפ"י חו"ד מקצועית של דר' משה בקר.‬ ‫יש לאסור שינוע קונדנסט מהמתקן במט"ש מרץ‬ ‫שינועו של קונדנסייט, שיפונה מהמתקן אל בתי הזיקוק, יוביל לכ- 08‬ ‫מיכליות ליום על כביש 185 ויתר כבישי הארץ, אשר מסכנים את הציבור‬ ‫הרחב ואת הנוסעים בכבישים. "דברי ההסבר" בתקנון התמ"א מציגים‬ ‫במט"ש מרץ 4 דונם לפריקה וטעינה של משאיות. אין הנחיה חד- משמעית‬ ‫בהוראות התמ"א שהקונדנסט יועבר בצנרת בלבד ולא בשינוע תחבורתי.‬ ‫חסרה התייחסות לנגישות למתקן ההנדסי – תחנה גזית ואתרי התארגנות‬ ‫מצפון למכמורת.‬ ‫לא מתקבל על הדעת שהנגישות תהיה מכביש הגישה המקומי למושב‬ ‫מכמורת, למוסדות החינוך האקדמיים, התיכונים והחינוך הימי במבואות‬ ‫ים. תנועת אוטובוסים, רוכבי אופניים, תלמידים, גולשי גלים, תושבים‬ ‫ועוד.‬ ‫חסרה התייחסות לדרכי חרום ומילוט, דרכים זמניות וקבועות.‬

‫פגיעה בחקלאות ובחקלאים‬ ‫פגיעה באדמות מדינה צפופה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שטח התכנית 000,009 דונם, מתוכם 000,001 דונם ביבשה‬ ‫) בשני המכלולים(. מדינה צפופה, בה יש לשמור על כל‬ ‫פיסת קרקע ולאסור בזבוז קרקע אדיר בתחום התכנית‬ ‫ובאזור הסובב אותה‬ ‫התכנית פוגעת בדרכים חקלאיות סטטוטוריות, מטרוקות,‬ ‫לאורך תואי הצינור ובתחום מתקן הקבלה במרץ.‬ ‫ניתוק שטחים חקלאיים, קטיעת רצף השטחים לפעילות‬ ‫חקלאית קיימת ועתידית.‬ ‫יש להסדיר נגישות החקלאים לשטחיהם בעת ביצוע‬ ‫העבודות בשטח והחזרת המצב לקדמותו ) כגון דרכים,‬ ‫מעבירי מים, צנרת(‬ ‫פגיעה בבריכות הדגים של קיבוץ המעפיל, בחממות‬ ‫אחיטוב, במבנים לשימור‬ ‫גמישות יתר בתכנית, תזוזה של 052 מ', תמנע יוזמה‬ ‫חקלאית והקמת מבנים חקלאים‬

‫לא תוקם תעשיה פטרוכימית‬ ‫הוראות התמ"א יתוקנו ויותאמו במדוייק להחלטת מועצה ארצית מיום 31.11.21 ס' 7.‬ ‫...." המועצה רשמה בפניה ומאמצת את עמדת נציג ראש הממשלה בדבר חשיבות‬ ‫התכנית למשק ואת מדיניות הממשלה להעברת תעשיה פטרוכימית ) כמו מיכל‬ ‫האמוניה( לדרום הארץ וכי אין כל מדיניות של הקמת תעשיה כזו בסמוך לאתרים‬ ‫היבשתיים שמוצעים בתכנית".‬ ‫אין להסתפק באמירה זו בהחלטת מועצה ארצית אלא לתת לה‬ ‫מעמד מחייב בהוראות התמ"א.‬ ‫פגיעה בחינוך הימי, בשיט, בדייג, בצלילה, בכלובי‬ ‫הדגים‬ ‫• לא ברור מן התכנית היכן יעבור תואי הצנרת ולפיכך לא ברורה ההגבלה שתחול‬ ‫על הפעילות הימית המתקיימת במקום. "לא יורשו פעולות עגינה ודיג מכמורתנים‬ ‫לאורך תואי הצנרת ובמרחק של עד 005 מ' מהצנרת הימית".‬ ‫• ב"מבואות ים" פועלים מספר גופים: המרכז לחינוך ימי, מועדון השיט של המועצה,‬ ‫מכללה ימית רופין, "כלובי דגים" של משרד החקלאות.‬ ‫• מתקיימת פעילות שוטפת של שיט והפלגה בארץ ולחו"ל, לימודי צלילה וצלילה‬ ‫יומיומית להאכלת הדגים. כלי שיט צריכים להטיל עוגן לעת מנוחה וחרום.‬

‫במידה ויאושר המתחם היבשתי יש לקבוע קרן‬ ‫לשיקום מפגעים וחיזוק המערכות הטבעיות‬ ‫והחקלאיות‬ ‫ייקבע במסגרת הוראות התכנית מנגנון להקמת קרן לרשות הרשות המקומית, כתנאי למתן היתר‬ ‫בניה לשיקום מפגעים סביבתיים ולטובת חיזוק המערכות הטבעיות והחקלאיות, אשר עשויות‬ ‫להינזק ולהיפגע כתוצאה מהקמת המתקן. הקרן תהיה בהיקף של %2 לשנה מסה"כ עלות המתקן‬ ‫המוצע ומערך אספקת הגז על ידי יזם התכנית.‬ ‫צמצום הקו הכחול של התמ"א, הוצאת שטחים מתחומה‬ ‫והרחקת הקו הכחול ממגורים, מתעשיה, מחוף רחצה‬ ‫מוכרז וחופים‬ ‫• צמצום המרחב הימי בתכנית, באופן שיכלול את מערך הכניסה מהים‬ ‫ליבשה בלבד, ולבטלו בחוף הים ובעומק הים הגובל ב"הדסה- נעורים",‬ ‫במושב בית- ינאי, בגן לאומי נחל אלכסנדר, במבואות ים, בחוף רחצה‬ ‫מוכרז מכמורת ועד מצפון למלון מירמר‬ ‫• תמ"א/ /9 למצוקים, בהכנה, כוללת את רצועת החוף והמצוק בחפיפה‬ ‫31‬ ‫לתמ"א 73 ח'‬ ‫/‬ ‫• יש להרחיק את הקו הכחול ו"תחום הסקירה" ממגרשי אזוה"ת עמק- חפר‬ ‫• יש להוציא מן הקו הכחול את חלקות א' בנחלות גן יאשיה ומחרב- לאת‬

‫תמונה מתוך תת"ל 13‬ ‫/‬ ‫לכביש 2‬ ‫יש להסיט צפונה‬ ‫את מערך הכניסה‬ ‫מהים ליבשה המצוי‬ ‫מצפון למכמורת‬ ‫ולצמצמו‬ ‫ובכל מקרה, התחנה הגזית‬ ‫ואתרי ההתארגנות יורחקו‬ ‫צפונה‬ ‫ממכמורת ומלון מירמר‬

‫תשריטי התכנית ומסמכיה הוכנו בצורה רשלנית‬ ‫•‬ ‫נאה דורש – נאה מקיים - תכנית מפורטת של רשות מקומית יזם פרטי‬ ‫/‬ ‫לא היתה מופקדת בוועדה מחוזית ברמה שהוגשה תמ"א זו‬ ‫•‬ ‫חסרה בחינה ראויה של התכנון הקיים בשטח. יעודי קרקע חשובים שהוצגו‬ ‫באופן שגוי ) לא הוצגו חלקות א' למגורים בחרב לאת, באמץ, לא הוצגו יעודי‬ ‫קרקע גובלים בחוף הים(.‬ ‫רצועת חוף הים הכלולה בקו הכחול מופיעה בגיליון הימי בלבד ולא באף אחד‬ ‫מתרשימי התמ"א, התמ"מ ותרשים הסביבה. מידע חשוב שהוסתר מן הציבור!!!‬ ‫סימונים לא ברורים בהירים דקים שאינם מאפשרים הבנת הסימונים‬ ‫/‬ ‫/‬ ‫בתשריטים.‬ ‫חסר רקע תכניות מופקדות על מנת לבחון את התמ"א: חד 0202 חדרה, עח 191‬ ‫/‬ ‫/‬ ‫לנחל אלכסנדר, תת"ל 13 לכביש 2, תמ"א 43 ב//2 להתפלה, תת"ל 81 לחישמול‬ ‫/‬ ‫/ / 2‬ ‫/‬ ‫הרכבת, תת"ל/ /4‬ ‫6,3‬ ‫חסרה הצגת טבלת שטחים ברורה של שטחי הקרקע בהפרדה בין "מרץ"‬ ‫ו"חגית". אף דברי ההסבר אינם נהירים לענין זה.‬ ‫נדרש תיקון הקומפילציה של יעודי קרקע והרחבתה לפי המפורט בנספח 43‬ ‫בהתנגדות. אין להסתפק בצביעה מינימלית של יעודים אשר מציגה תמונה‬ ‫חלקית למקבלי ההחלטות ולציבור.‬ ‫נספח התשתיות אינו כולל את כל התשתיות מן התמ"אות והתת"לים האחרים‬ ‫ומנספחי התשתית שלהם.‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫מטרת המצגת:‬ ‫הערות פרטניות למסמכי התוכנית ולהוראותיה‬ ‫תוך התייחסות לתסקיר.‬ ‫המצגת היא מסמך נלווה אך לא מלא לחוות הדעת.‬ ‫מסקנה עיקרית:‬ ‫נדרשת בחינת חלופות נוספות, עדכון נתונים,‬ ‫נדרשים שינויים והשלמות בתשריטים ובהוראות‬ ‫ במידה שאינה מאפשרת את המשך קידום‬‫התוכנית במתכונתה זו.‬ ‫אורית כפרי כהן, יועצת סביבתית‬

‫מיצוי חלופות לטיפול מלא בים הרחוק והקשרן‬ ‫היבשתי‬ ‫מסקנות מהתסקיר:‬ ‫יתרון סביבתי ובטיחותי לטיפול מירבי בים - הפחתת סיכונים לאוכלוסיה, הרחקת‬ ‫מפגעי זיהום אוויר, רעש, ניצפות, שמירת משאבי הקרקע!‬ ‫הקריטריונים שהוגדרו למתחמים: קו העומק ומרחק 5.7 ק"מ לניצפות ) הג"ס(- אינם‬ ‫רלוונטיים יותר! ולכן יעודי המתחמים הימיים שהוצעו בתוכנית – אינם רלוונטיים.‬ ‫הקשר בין היקף הטיפול בים להיקף הטיפול והשטח ביבשה = סימן שאלה ליעודים‬ ‫היבשתיים בתוכנית זו.‬ ‫יש למצות בדיקת מיקום חלופות לטיפול מלא בים ולהרחיק מערבה ככל הניתן.‬ ‫יש לבחון את צרכי ומיקום השטח היבשתי בהתאם להיקף הטיפול שיהיה בים.‬ ‫הדגמת ניצפות מחוף מכמורת:‬ ‫עגורנים בחדרה מרחק 5.7 ק"מ. אורך המזח כ-2 ק"מ‬ ‫אונית גט"ן: רחוקה 11 ק"מ גובה כ- 42, אורך 003 מ'.‬ ‫צפי למתקן: 4 מתקני ענק קבועים בים , גובה כ- 55 מ'‬ ‫כ"א, מרחק כ-5.1 ק"מ זה מזה, מתקני צנרות, וארובות‬ ‫עד 031 מ'!‬

‫מתחם ימי לתחנת קבלה- מיקום לא רלוונטי וחוסר בהוראות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מיקום המתחמים אינו רלוונטי יותר.‬ ‫אין בתוכנית שום הגדרה למכלולים‬ ‫ולקישור ביניהם.‬ ‫במתחמים מרחב חיפוש אדיר של 34, ו -55‬ ‫קמ"ר !‬ ‫אין הגדרת גודל מקסימלי למתקן הימי )כ-‬ ‫61 קמ"ר(.‬ ‫ההוראות משילות אחריות ממוסדות‬ ‫התכנון!‬ ‫•‬ ‫אין בהוראות התוכנית שום הוראות תכנון‬ ‫לחזות, לבניה, צמצום מימדי השטח וכו' .‬ ‫אין כאן תוכנית מפורטת להיתרי בניה‬ ‫למתחמים!‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ החלטה סופית למיקום המתקנים, חיפוש‬‫והתווית רצועות התשתית, אופן הפיתוח‬ ‫והטיפול עומד לפתחה של רשות הגז ומתבסס‬ ‫על גישת הפיתוח של היזם.‬ ‫ למוסד התכנון אין שיקול דעת בהיבטים‬‫תכנוניים של מיקום המתקן במרחב ולא‬ ‫במאפיינים תכנוניים וסביבתיים של הבניה.‬

‫הצגת הנצפות בתסקיר!!‬ ‫האם זהו מראה הים‬ ‫בישראל?‬ ‫בין השלבים ובין השלטים‬ ‫?‬

‫העברת רצועות תשתית בכל המרחב הימי?‬ ‫יש גמישות ענקית בשטח של 429,876 ד' עבור‬ ‫רצועות תשתית בכל תחום הקו הכחול!‬ ‫אין סימון של רצועות אספקה ליבשה!‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫יש לצמצם את תחום החיפוש של‬ ‫רצועות התשתית בים!‬ ‫יש לסמן את התוואי לרצועת‬ ‫התשתית מהמתחם לחוף כפי שנבחן‬ ‫בתסקיר הימי בלבד!‬ ‫יש להציג מצב קיים של יעודים‬ ‫קיימים ומוצעים ולסמן אזורים בים‬ ‫שאותרו כרגישים!‬ ‫יש להגדיר בהוראות את מיקום שתי‬ ‫הרצועות המותרות , לציין רוחב‬ ‫מקסימלי לרצועה. את הגמישות‬ ‫לחיפוש, את הקביעה למיקום‬ ‫הכניסות שנבדקו וסומנו בחופים.‬ ‫יש להחליט על קביעת התוואי ואופן‬ ‫מעבר הצנרת לעת אישור התוכנית -‬ ‫ולא לדחותה לשלב התנ"ס !‬

‫צמצום תחום החיפוש לרצועת התשתיות‬ ‫בים!‬ ‫הפתעה –קו כחול מנעורים דרך‬ ‫בית ינאי, נחל אלכסנדר, מכמורת‬ ‫ועד אולגה !‬ ‫התיחום מאפשר מעבר הצנרת‬ ‫בחופים, בישובים, במצוקים‬ ‫ובים הרדוד!‬ ‫• יש לבטל הקו הכחול‬ ‫מהחופים !‬ ‫• רוחב הרצועה לא יעבור‬ ‫את הרוחב שהוצג בתסקיר !‬ ‫• פגישת הרצועה בחוף רק‬ ‫במיקום וברוחב שהוצג‬ ‫בתשריט לקו היבשתי!‬ ‫נופשים על הצינור?‬

‫עמימות בגודל שטח המתקן‬ ‫שטח המתקן אינו ידוע. חגית ומרץ בהוראות‬ ‫רשומים כנתון אחד.‬ ‫נתוני שטח המתקן משתנים לאורך התסקיר והחלטות :‬ ‫מ- 09-08 ד' עלה ל-501 ד' ול-051 ד' . הוגש על‬ ‫032 ד' - עלול להגיע ל003 ד'!‬ ‫אותרה שונות בנתונים :‬ ‫שטח הטיפול הגנרי עלה מ-08 ד' ל311 ד'. שטח‬ ‫מתקנים נילווים מ-07 ד' ל-001 ד'. מתקן תשטיפים‬ ‫גדל מ-5.3 ד' לבריכות איגום של 71 ד'. אחסון‬ ‫הקונדנסט נדרש ליומיים או לשבוע?‬ ‫מנגד:‬ ‫שטח היעוד למתקן לא כולל שטחים נדרשים לו‬ ‫בהם: שטח סטרילי 04 ד' ללפיד )היה כלול‬ ‫בתסקיר כחלק משטח התחנה(. שטחים חיוניים‬ ‫שהוזכרו בתסקיר : לצרכי אנרגיה כתחמ"ש וקו‬ ‫חשמל, שטחים לטיפול נופי, שטחי תעלות הגנה‬ ‫והסטת ערוצים.‬ ‫יש להציג הערכת שטח ריאלית‬ ‫ליעוד השטח למתקן – עבור כל‬ ‫השימושים הנדרשים למתקן‬ ‫הטיפול , לרבות השטחים‬ ‫הסטריליים של הלפיד ושל נתג"ז,‬ ‫שטחי הטיפול הנופי סביב כל‬ ‫המתקן, צרכי הניקוז והסטת‬ ‫ערוצים והאנרגיה והחשמל.‬ ‫יש לפרט בהוראות בנפרד את‬ ‫בדיקת חלופות ראויה?‬

‫הכללת שטחי מגבלות החום והקרינה‬ ‫בתחום יעוד מתקן הקבלה‬ ‫השטחים מייצרים סיכון לאדם ויכולת העיבוד החקלאי בהן מוגבלת:‬ ‫)1‬ ‫תחום מוגבל לשהיית אדם א- סביב הלפיד מותר לשמוש לפי ההוראות רק עד הפעלת‬ ‫התחנה. )מגודר לפי תוכ.הבינוי.נחשב לחלק מהמתקן בתסקיר אך לא מחושב בדברי‬ ‫ההסבר(.‬ ‫)2‬ ‫מרחב נטול מקורות הצתה )סביב נתג"ז מחייב פעילות החקלאי לסקר סיכונים מפורט.‬ ‫•‬ ‫יש להכליל שטחים אלו בתחום יעוד השטח למתקן הקבלה.‬ ‫תמונות מתסקיר ומצגת המתכנן-‬ ‫שטח בתחום מגבלות א':‬ ‫הוצג במועצה ארצית כחלק משטח המתקן.‬ ‫בתשריטי התמ"א המוצעת –שטח‬ ‫בתחום מגבלות א':‬ ‫ביעוד חקלאי ואנו כלול בשטח‬ ‫המתקן‬ ‫אורית כפרי-כהן ‪.M.Sc‬‬ ‫ייעוץ ותכנון סביבתי‬

‫הכללת שטחי מגבלות החום והקרינה בתחום‬ ‫יעוד מתקן הקבלה‬ ‫השטחים מייצרים סיכון לאדם ויכולת העיבוד החקלאי בהן מוגבלת:‬ ‫)1‬ ‫תחום מוגבל לשהיית אדם א- סביב הלפיד מותר לשמוש לפי ההוראות רק‬ ‫עד הפעלת התחנה. )מגודר לפי תוכנית הבינוי. נחשב לחלק מהמתקן‬ ‫בתסקיר אך לא מחושב בדברי ההסבר(.‬ ‫)2‬ ‫מרחב נטול מקורות הצתה סביב נתג"ז מחייב פעילות החקלאי לסקר‬ ‫סיכונים מפורט.‬ ‫•‬ ‫יש להכליל שטחים אלו בתחום יעוד השטח למתקן הקבלה.‬ ‫תמונות מתסקיר ומצגת המתכנן-‬ ‫שטח בתחום מגבלות א':‬ ‫הוצג במועצה ארצית כחלק משטח‬ ‫בתשריטי התמ"א המוצעת –‬ ‫שטח בתחום מגבלות א':‬ ‫ביעוד חקלאי ואנו כלול בשטח‬ ‫המתקן‬

‫פגיעה נופית ואקולוגית במרחב עמק חפר‬ ‫הצגת ההיבט הנופי במרחב‬ ‫הרגיש של העמק דלה ולא‬ ‫בהתאמה למסמכי‬ ‫התוכנית!‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הוצגו רק 3-2 חתכים, חסר לדוג' – אתר‬ ‫המשטרה, ישובי חיבת ציון, בחן.‬ ‫החתכים לא נותנים מענה למופע המשמעותי של‬ ‫הצנרות העיליות!‬ ‫אי התאמה בחתכי התוכנית לקביעות בתסקיר.‬ ‫בתסקיר הוזכרו מבנים של 04,53,41,21 מ' ,‬ ‫טבלת הזכויות מדברת על 21 מ' מקסימלי.‬ ‫בתסקיר הוצג לפיד גובה 04 מ', בהוראות 001.‬ ‫מיכלי הקונדנסט טמונים, בעוד בהוראות הטמנה‬ ‫עילית!‬ ‫השטח הסטרילי אינו מאפשר עבוד חקלאי!‬ ‫הטיפול הנופי מוצע מחוץ לקו הייעוד ורק לכיוון‬ ‫אחד )מזרח כללי(.‬ ‫אקולוגיה: שטח שהוגדר כחשוב למעבר‬ ‫ונחיתה לציפורים! לא ניתנה התייחסות בתכנית‬ ‫לאבדן בית גידול בפועל ואובדן שטח מזון של‬ ‫מאות דונמים ולהמלצות בנושא הארובות!‬ ‫לפתרונות השלכה על השטח ועל‬ ‫ההוראות. יש להציגם בתכנית המפורטת‬ ‫ולא לדחותם לשלב התנ"ס!‬

‫האם ההדמיות משקפות ?‬

‫הדמיות תחנת ההגפה ורצועת התשתיות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בהדמיה אין ביטוי ל-3 מתקני‬ ‫החשמל, לחומות מפרידות בין‬ ‫מערכי הצנרות. להגבהת הקרקע.‬ ‫לניצפות ממרחק מסביב.‬ ‫גובה הנשבים : 4 מ' בנספח ב'‬ ‫לעומת 21 מ' בתקנון התוכנית.‬ ‫לפי איזה גובה בוצע הדוח‬ ‫סיכונים?‬ ‫אין הבהרה לסוג הצומח המותר‬ ‫באזור התחנה. )מגל(‬ ‫אופן יידוע הציבור בשטח על‬ ‫רדיוס הסיכון שהוא נמצא בו?‬ ‫מצג לא פרופורציונלי להדמיית הרצועה‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שימוש בקידוחים תת- קרקעיים אופקיים‬ ‫וצמצום שטחי התארגנות‬ ‫התוואי חוצה תשתיות רבות של כבישים, מס"ב וצנרות בטווח של כ-3.3 ק"מ מהכניסה ועד‬ ‫כביש 4.‬ ‫השטח רגיש והחלופה זכתה בניקוד בזכות האפשרות למעבר בקידוחים תת קרקעיים . אולם-‬ ‫מסמכי התוכנית המוצעת מכוונים להטמנה בחפירה ואופציה ליזם לאופן הכניסה לחוף.‬ ‫לשמירת השטחים ולהפחתת מפגעים לסביבה ולתנועה נידרש:‬ ‫חיוב שימוש בקידוחים תת- קרקעיים אופקיים ארוכים עבור רצועת התשתיות על כל‬ ‫•‬ ‫עשרת הצינורות שבה! בכניסה מהים לחוף ובשטחים רגישים אקולוגית ונופית . ומשם ועד צפון‬ ‫אזור התעשיה או עד לכביש 9 ליד בית הקברות.‬ ‫•‬ ‫צמצום שטחי ההתארגנות והתיחסות לנגישות –בחינת איחוד שטח התארגנות לכניסה‬ ‫עם זה של תחנת ההגפה. שטח ההתארגנות לתחנת ההגפה עם זה של קידוח חציית כביש‬ ‫החוף. איחוד אתרי ההתארגנות עם אלו הצפויים בתמ"אות אחרות.‬ ‫•‬ ‫איתור וסימון בתשריט של קטעי הצנרת הנדרשים לקידוח תת- קרקעי וסימון כל‬ ‫שטחי ההתאר

Add a comment

Related pages

http://softkeyboard.googlecode.com/svn/trunk ...

של את על לא כי הכנסת הוא אני זה עם גם ישראל כל יש ראש אם היא חבר מה או הממשלה אבל אין הם ...
Read more